מהו חינוך דיפרנציאלי והאם הוא מתאים לילד שלכם?

מאת: בן טאובר לביא, מנכ"ל העמותה לחינוך בשפלה

אם גם אתם מחפשים חינוך אחר ומותאם לילדכם, בטח נתקלתם במושג "חינוך דיפרנציאלי". בבתי ספר רבים אפשר למצוא על הקירות את האמרה מספר משלי בתנ"ך: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ". אבל ההמלצה להתאים את החינוך לאופיו של הילד היא כללית מאוד. גם הקושי ליישם המלצה כזו ברור. החינוך הפורמלי בישראל קורה בכיתות המחולקות על פי שכבות גיל, ולא על פי יכולות, תחומי עניין, או הרגלי למידה. האם כדי להתאים את החינוך לילד, צריך לשנות את מבנה הכיתה המסורתי? ואם כן רוצים לייצר הקבצות לכל מקצוע נלמד, האם צריך לוותר על הגיבוש החברתי שנוצר בכיתות רוחביות והטרוגניות?

למי מתאים חינוך דיפרנציאלי?

אז למי בעצם מתאים החינוך הדיפרנציאלי? מערכות חינוך בכלל פועלות בעולם של אילוצים. גודל הכיתה, הדרישות החינוכיות, משאבים, טיב המורים ועוד רבים אחרים, גורמים למערכות חינוכיות רבות להתעלם מהעובדה שהחינוך מיועד לילדים וסובב סביבם. השאיפה שלנו היא לייצר מסגרת שכולה נסובה סביב הילדים. על מנת לעשות זאת, המטרות החינוכיות, חברתיות, התנהגותיות וכן הלאה, נכתבות אל מול הילד ומה שהוא מביא איתו. תיאוריית האינטליגנציות המרובות של גרדנר תורמת לא רק לתחושת הילדים, אלא גם מאפשרת דינמיקה חברתית שבה הילדים רואים את נקודות הכוח של חבריהם ופועלים יחד לקידום מטרות משותפות.
בשורה התחתונה, השאלה היא לא "למי מתאים החינוך הדיפרנציאלי" השאלה היא "איך נכון לעשות חינוך?" עבורנו, ב"טבע הדברים", בית חינוך דמוקרטי,  נכון לעשות חינוך כשהוא מותאם לכל ילד ככל האפשר.

אם אתם בכל זאת מתלבטים. הנה כמה שאלות שתוכלו לשאול את עצמכם כדי להחליט:

1. מצוינות או הצטיינות? במה תבחרו עבור ילדכם? הצטיינות מציגה את מעמדו של אדם ביחס לאחרים. כלומר, אדם מצטיין כאשר הוא מדורג גבוה יותר מאחרים בסולם כלשהו. הצטיינות כרוכה בתחרות, כאשר רק אחד יכול להגיע לראש הסולם. תחרות זו יכולה לעיתים ליצור עוינות ותוקפנות. מצוינות, לעומת זאת, מתייחסת להשגת מטרה שהאדם הציב לעצמו, ללא צורך בהשוואה לאחרים. מצוינות תלויה רק באדם עצמו ובמידה שבה הוא מיצה את יכולותיו. כלומר, כדי להיות מצוין, אדם צריך לעשות את הכי טוב שהוא עצמו יכול, ולא בהכרח להיות טוב יותר מאחרים.

במערכת החינוך, המושג "מצוינות" משמש לעיתים קרובות לתיאור תוכניות הצטיינות, אך בפועל מדובר בתוכניות שמדרבנות תחרות והצטיינות. בטבע הדברים אנחנו מעודדים כל ילד למצויינות ביחס ליכולות והשאיפות שלו.

2. האם למידה בקבוצות מתאימה לילדכם? מערכת חינוכית טובה מציבה מטרות בכמה היבטים; פדגוגיים, חברתיים, ערכיים והתנהגותיים. למידה בקבוצות מאפשרת לילדים להתנסות בעולם בסביבה קטנה ומוגנת. הילדים של טבע הדברים עובדים בקבוצות משכבות הגיל הצעירות. ככל שעולים בשכבות הגיל, האחריות של הילדים על ההתנהלות בקבוצה גדולה יותר. אם אתם מצטרפים אלינו בקבוצות גיל גבוהות יותר, חשוב לבדוק שילדיכם מגיעים מוכנים לעבודה קבוצתית. 

3. האם אתם הורים מעורבים? דמוקרטיה פעילה, כוללת תחומי אחריות רבים נוספים מלבד הצבעה עם פתק אחת לארבע שנים. כך גם הורים לילדים בחינוך דיפרנציאלי צריכים להיות מעורבים באופן פעיל בתהליך הלמידה של הילד. זה כולל תקשורת שוטפת עם המורים והצוות החינוכי, מעקב אחר התקדמות הילד והשתתפות בפעילות פרויקטלית בבית הספר. אנחנו מצפים מהורי הקהילה לקחת חלק פעיל ולהיות מעורבים בתהליכים המתרחשים ב"טבע הדברים".

אז למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים 'חינוך דיפרנציאלי'?

למידה דיפרנציאלית מתארת למידה מותאמת אישית ומתייחסת להתאמת ההוראה לצרכים השונים של תלמידים בעלי רמות ידע ומיומנויות מגוונות, שאיפות ונטיות שונות, בדרך כלל בתוך כיתה או קהילת לומדים. המטרה של הוראה ולמידה דיפרנציאלית היא לייצר למידה נכונה ומשמעותית עבור כל ילד בכיתות המורכבות מתלמידים שונים. אם במערכת החינוך יש נטייה לכוון לממוצע הכיתתי ולאבד את האינטרס של תלמידים רבים בדרך, חינוך דיפרנציאלי מתייחס לצרכים של כל התלמידים בכיתה.

חשיבות הכיתה ההטרוגנית. או, למה בעצם לא ללמד את כל השיעורים לפי הקבצות?

הבעיה מתחילה כבר במושג "הקבצות". בחלק גדול ממערכות החינוך התפיסה היא שהילדים צריכים לעמוד בתנאים מסוימים בכל המקצועות. אם הילד לא עומד בתנאים, יש בעיה. אם הוא מעל המצופה, זה לא תפקידו של בית הספר לאתגר אותו יותר ואפשר לנוח. תלמידים בטבע הדברים לא נמדדים, נקודה. לא לפי חבריהם לכיתה ובטח שלא לפי אמצע תיאורטי שהוחלט. אנחנו בטבע הדברים,  מציבים מטרות יחד עם הילד ומשפחתו ומוצאים את הדרך כדי לעמוד במטרות האלו. גם המפגש עם אנשי הצוות והדרך החינוכית עוזר לילדים להבין שהם בסדר גמור כמו שהם, להצליח לעמוד במטרות ריאליות ולייצר חוויות הצלחה חוזרות. 

  1. פיתוח מיומנויות חברתיות: כיתה הטרוגנית מאפשרת לתלמידים ללמוד אחד מהשני, לפתח מיומנויות חברתיות ולשפר את היכולת לעבוד בצוות. התלמידים לומדים לכבד ולהבין את השונות ביניהם, מה שמחזק את הקשרים החברתיים בכיתה.
  2. העשרה לימודית: בכיתה הטרוגנית, התלמידים נחשפים למגוון רחב של דעות, רעיונות וגישות. החוויה הזו מעשירה את הלמידה ומעודד חשיבה יצירתית ופתרון בעיות גם מחוץ לאזור הנוחות של הילדים. 

  1. מיקרוקוסמוס לחיים האמיתיים: הכיתה ההטרוגנית משקפת את המציאות החברתית והמקצועית שבה אנו חיים. בחיים האמיתיים קיימים ממשקים משותפים לאנשים בעלי יכולות שונות. לא קיימת סביבה "סטרילית" שבה אדם מייצר אינטראקציה עם אנשים הדומים לו בלבד. בכיתה ההטרוגנית התלמידים לומדים להתמודד עם טיפוסים שונים, מה שמכין אותם טוב יותר לחיים הבוגרים ולשוק העבודה.

החינוך הדיפרנציאלי ב"טבע הדברים"

קיימות מספר שיטות המתמקדות בהתאמת הרמה הלימודית לרמת הידע וקצב ההתקדמות של התלמידים. 

הקבצות ועבודה בקבוצות

ב"טבע הדברים" הכיתות הן רב גיליות, בד"כ שני שנתונים בכיתה. מקצועות הליבה; חשבון, עברית ואנגלית נלמדים כאשר התלמידים מחולקים לקבוצות למידה קטנות יותר בתוך הכיתה לפי יכולותיהם. המורים עוברים בין הקבוצות השונות בכיתה, מחלקים להם משימות ומסייעים לכל אחד להתקדם בקצב שלו. תלמידים בהקבצות השונות גם מסייעים אחד לשני, דבר שתורם לתחושת המסוגלות שלהם ומעמיק את הקשרים החברתיים. אפילו ספרי הלימוד נרכשים לכל ילד בהמלצת המורה ובהתאם להתקדמות התלמיד. אין כל מניעה שילדים שונים בכיתה ילמדו מספרים שונים.

לדוגמא, בפעילות בגיאוגרפיה, בנושא ״ארצות עולם״ של כיתות ג׳-ד׳ התלמידים התחלקו לקבוצות, עבדו וחקרו על המאפיינים החברתיים והכלכליים של כל מדינה. לאחר מכן הציגו את תוצרי החקר הקבוצתי שעשו, דיברו והסבירו על המדינות מול ההורים והסגל החינוכי. העבודה בקבוצות והגדרת המשימה בצורה רחבה ופתוחה אפשרה לכל קבוצה לבצע את הפרוייקט בהתאם ליכולתיה. היו תלמידים שהקריאו מהדף, היו שהכינו הופעה מוזיקלית לקהל והיו שיצרו תצוגה גרפית על קרטון ביצוע. ב"טבע הדברים" אנחנו פועלים לאורה של תאוריית האינטליגנציות המרובות של גרדנר ושואפים לתת ביטוי לכל צורות האינטליגנציה השונות.

פרוייקט בנושא ״ארצות עולם״ בבית החינוך הדמוקרטי טבע הדברים

עבודות חקר

שיטה נוספת של חינוך דיפרנציאלי ב"טבע הדברים" היא הוראה המותאמת להעדפות האישיות ולרצונות של כל תלמיד, ללא מיון אחיד. דוגמה לכך היא בחירת התוצר מעבודות חקר, כאשר התלמידים יכולים לבחור בין סרט, מצגת, ציור או כל מיצג אחר שעולה על דעתם.

כך למשל, תלמידי כיתות א'-ב' לומדים פרוייקט מיוחד בנושא בתים. במסגרת הפרוייקט התלמידים/ות נפגשו עם אדריכל שהסביר על המקצוע, העביר אותם תהליך אדריכלי לבניית דגם של בית החינוך. הם גם צפו בבתים מיוחדים בעולם, השתמשו ברחפן לצילום אווירי, מדדו ובנו דגם של בית החינוך. לסיום הפרוייקט, כל תלמיד ידרש להכין דגם בית משלו, מחומרים לבחירתו, להציג ולנמק אותו בפני הכיתה וההורים. 

שימוש ברחפן לצילום אדריכלי במסגרת פרויקט בבית החינוך הדמוקרטי טבע הדברים.

רגע, יש ציונים בחינוך דיפרנציאלי?

הציונים בטבע הדברים הם כלי עבור הצוות. הילדים והמשפחות אמנם מקבלים משוב מספר פעמים לאורך השנה, אבל אנחנו זוכרים היטב שהציונים והמבחנים הם לא המטרה שלנו. אנחנו עושים בהם שימוש על מנת לקבל מושג איפה אנחנו עומדים ביחס למטרות אותן הצבנו יחד עם הילדים. מאחר וחרדת מבחנים היא עניין ידוע, לפעמים אנחנו גם בוחרים לשלוח את הילדים עם המבחנים הביתה כדי שיוכלו להתמודד איתם בצורה רגועה ווכך לייצר תמונה אמיתית יותר על התהליך שעברו הילדים. 

אולי יעניין אותך גם...