שיחה פשוטה בין שתי אמהות-
אין טובה ממנה כדי לגעת בנקודות עומק
העומדות בנפשו של הילד
"אז מתן הקטן שלך יכנס שנה הבאה ל'טבע הדברים'?"
"כן, האמת אני מחכה לזה."
"יש למה לחכות. ראיתי אצל הילדים שלי איך המעבר של ילדי הגן לכיתה א' בבי"ס טבע הדברים הרבה יותר פשוט"
"מה את אומרת…."
"כן כן. ויותר מזה, הבת האמצעית שלי,
שבתיכון עכשיו,
עברה לתיכון בבית ספר ממלכתי
אחרי שסיימה את החטיבה
ב'טבע הדברים',
והייתי בלחץ
איזה לחץ…
פחדתי שהיא לא למדה את אותם החומרים של הכיתה שלה,
פחדתי שלא תצליח במבחנים
שלא לדבר על הבגרויות…..
ומה אני אגיד לך?
כל החששות שלי נעלמו, פשוט ככה.
איך הם נעלמו? ראיתי אותה פורחת.
היה פה ושם מעט חומר שהיה חסר
אבל היא הצליחה להשלים אותו בלי שארגיש
הדבר המרכזי שעמדתי נפעמת מולו
היה המיומנויות החברתיות,
הכישורים הבינאישיים,
הביטחון שהיה לה לעמוד ולדבר מול כל הכיתה,
הקשרים שהיא יצרה יחסית בקלות עם חבריה לכיתה ועם המורים…
ובתחם הלימודי, היא עכשיו בכיתה י'
שנה מלאה בהערכות חלופיות
שהן 30% לציון הבגרות
והיא מצליחה ממש יפה.
ב'טבע הדברים' הרבה מהלמידה
הייתה דרך הערכות חלופיות
שמשלבות מעורבות של כמה תחומים
והיא כבר מכירה טוב מאוד את הרעיון"
"וואו מה את אומרת…
חשבתי שהמעבר מ'טבע הדברים' ילווה בפער,
אני מבינה שלא ואפילו ההיפך,
נשמע שהיא השתלבה וקיבלה מעמד חברתי טוב
ונמצאת בקצב הלימודי של הכיתה"
"כן, ממש ככה. אני כל כך שמחה על שנשארה לחטיבת הביניים ב'טבע הדברים'"
