שאלות ותשובות
בית הספר שומר על גודל שמאפשר היכרות אישית בין באי בית החינוך.
קשר אישי: לכל ילדה וילד – יש איש צוות שמלווה אותם אישית, בנוסף למחנך הכיתה. ההכרות והקשר בנויים הן באופן מערכתי והן באופן מזדמן. כך, כל ילד מקבל לפחות 15 דקות פעם בשבועיים בפגישה אישית, להעמקת ההיכרות ולתהליכי התאמה ופיתוח אישי. כמו כן, אנשי הצוות נוכחים וזמינים לילדים כל יום, והילדים לומדים להרגיש מאוד טבעי לפנות לאנשי הצוות, וכן אנשי הצוות מתייחסים לילדים.
לחונך האישי תפקיד חשוב בהתאמה האישית, ובאפשרות לפיתוח הרגשי-חברתי של הילד.
לרבות פגישות שמאפשרות היכרות, יחס והתאמה אישית הן בפן הרגשי-חברתי והן בפן האקדמי.
בית החינוך זכה לשבחים של מומחים בחינוך, ונעזר במומחים חיצוניים באופן שוטף.
למידה רב-גילאית ובצוותים: מחקרים מראים שבכיתה רגילה בבתי ספר רגילים יש קשת רחבה מאוד של הבנה והפנמה של החומר הנלמד השקולה לכ-1.5 שנות לימוד ביכולות הילדים. בכל אחד מתחומי הדעת. כך, בשעור פרונטלי, המורה אמור לכוון ל"אמצע" שכמעט אף ילד לא נמצא בו. חצי הבינו מיד או ידעו ומשתעממים, וחצי לא מבינים ועשויים לפתח דעה שלילית על עצמם או תחום הדעת.
הילדים גם לאו דווקא מתחברים כולם תמיד לאותה שיטת הוראה – וכאן היתרון של שיטות הוראה מגוונות. גם מערכת החינוך הרגילה מודעת לצורך ב"הוראה דיפרנציאלית" – אך לרוב הביצוע חלקי במקרה הטוב.
שונות (הטרוגניות) – מחסרון ליתרון: בית הספר שלנו עובד בדואונים או תלתונים – שהם שתים או שלוש שכבות גיל שמרכיבות כיתה. את ההטרוגניות מנצלים להתאמה אישית לילדים.
דוגמה אחת לשיעור – הכיתה תחולק לקבוצות ברמה דומה (אך לא זהה). כל קבוצה מקבלת משימה. המורה לוקחת את האחת הקבוצות להקנייה פרונטלית של 5-10 דקות ומשחררת אותם לעבודה. לאחר מכן, עוברת בין הקבוצות.
הילדים שהבינו מוקדם יותר בקבוצה – מסייעים לחבריהם. וזו בעצם הרמה הגבוהה ביותר של למידה – להיות מסוגל להעביר לאחר. וגם לילדים הרבה יותר נעים ומועיל ללמוד מילדים אחרים, ואם יש צורך המבוגר גם נמצא שם.
למידה תוך משחק: למשחק יש חשיבות משמעותית בהתפתחות חברתית-רגשית ופדגוגית. במיוחד בגילאים הצעירים אך לא רק. אנו משתמשים במשחק ככלי חשוב. למשל, לימוד קריאה דורש חזרתיות רבה. עד שהקשר עין-מוח מצליח ללמוד לצלם אותיות, לצלם מילים וכו' – חלק מהילדים עשויים לחוות תסכול. לעומת זאת – כשמדובר במשחק הילדים שמחים לשחק שוב ושוב ובדרך ללמוד. אצלנו בבית החינוך נעשה שימוש הן במשחקים קיימים, והן במשחקים שהצוות או הילדים(!) מפתחים.
למידה מבוססת פרוייקטים: פרויקט הוא משימה לימודית מאופיינת חקר. בהנחיית איש צוות, התלמידים מקבלים או מוצאים שאלה פורייה, מגבשים תכנית עבודה, מיישמים ולבסוף גם מציגים ומבצעים רפלקציה.
פרוייקט מזמן מהתנסויות איטרטיביות ואינטרדיסיפלינריות, תכנון שפוגש מציאות, פערי ידע שמתגלים ומושלמים, אתגרי ניהול זמן, עבודת צוות בין ילדים עם יכולות הטרוגניות, ועוד ..
בבניית תהליכי ההערכה בבית החינוך, הובילה אותנו ההבנה שחשוב לנו לא רק כמה התלמיד טוב בחשבון או גיאוגרפיה, אלא הכישורים שרכש כלומד וכאדם. חינוך רחב הרבה יותר מהקניית ידע.
אנחנו רוצים לראות ילדים עצמאיים – שיודעים לשאול שאלות טובות מתוך חשיבה ביקורתית, וגם יודעים לחפש דרך לענות עליהן. הכרחי בעינינו שהתלמידים יפתחו יכולת של התבוננות עצמית וילמדו להעריך את עצמם – והתעודה היא חלק מהתהליך הזה.
התלמידים מקבלים תעודות באמצע שנה ובסיום שנה.
בנוסף יש מפגש משולש – תלמיד הורה חונך – כפעמיים בשנה, בו מסכמים וקובעים יעדים להמשך.
הדגש בתעודות אלה הוא על המימד ההתפתחותי של התלמיד עם התייחסות רב-תחומית ככל האפשר. חשוב להדגיש, לא מדובר על הערכה הישגית, השוואתית או מספרית, אלא על הערכת התלמיד ביחס לעצמו, להתקדמותו ולאתגרים שעומדים לפניו בתחומים השונים.
התלמיד שותף לתהליכי ההערכה וכל תהליך הערכה נעשה בדיאלוג עמו ובשיתופו.
למורים חלק קריטי בתהליך- כל מורה כותב לכל תלמיד פיסקה אישית מהלב המבטאת את הערכתם על התקדמותו יחד עם נקודות לשיפור.
ביה"ס אין מערך הסעות אולם רוב ההורים משתתפים ב" קאר פול " שמקל מאוד על הגעה לבית הספר. סמוך לבית הספר יש תחנת אוטובוס וחלק מהתלמידים מגיעים בעזרת תחבורה ציבורית .
החל משנה הבאה יבחנו תלמידי כיתה י"א בבחינות אקסטרניות .רק תלמידים שמלאו להם 16 יכולים להיבחן בבחינות בגרות אקסטרניות ולאחר רישום במשרד החינוך הם נבחנים בהתאם לתכנית שנבנית בבית הספר.
שאלות ותשובות גן
חצר שלנו היא חצר גרוטאות. הרעיון מבוסס על חצר גרוטאות קיבוצית, שרואה את הילד כמסוגל ובעל יכולת. הילדים בודקים את הגבולות של הגוף שלהם ולומדים להיזהר. הצוות נמצא שם כל הזמן לצורך בטיחות ותיווך.
הילדים בגן טבע הדברים מאוד עצמאיים, ולומדים שהם חופשים לבחור בהמון דברים- כל עוד זה לא פוגע במישהו אחר או בחפצים. בגן שלנו אנחנו מאמינים בשיח פתוח, בין הילדים, הצוות וההורים.