התנהגות אלימה הינה ביטוי לרגש שלילי שיש קושי לשלוט בו, והוא יוצא החוצה בצורת פגיעה מילולית או פיזית באדם, רכוש או בילד עצמו.

התנהגות זו קורית כשילד לא מוצא בתוכו דרך אחרת לפתור את בעיותיו ועל כן אלימות משמשת אותו כדרך מוטעית לפתור בעיות או להשיג שליטה.

אלימות מהווה נושא מרכזי בהתנהגות צעירים בימינו, בפרט במסגרות החינוך.

יש סיבות רבות לאותו רגש שלילי שמציף את הילד, רובן נובעות מצורך שלא מקבל מענה מתאים ויוצר פער וקושי אצל הילד.

הדוגמאות לכך רבות-

ילד/ה שמתקשה בלימודים ולא מצליח לקבל מענה מתאים חווה תסכול, תחושת ערך נמוך ואולי גם חווה אכזבה של הסובבים ממנו.

ילד/ה שמתקדם בחומר הלימודי מעבר לבני כיתתו יכול לחוות שעמום ואף תחושת זרות ושונות שיתבטאו בהתפרצויות.

ילד/ה שמתקשה ליצור קשרים חברתיים, חש ניכור וחוסר בשייכות, תחושה שהוא לבד בעולם, לא אהוב ולא שווה.

ילד/ה שלא מוצאים מקום לכישורים ולאהבות שלהם (כמו ריקוד, נגינה, בניה ועוד), לצד קושי בתחומים השגרתיים (חשבון, שפה), ומרגישים שאין מקום למי שהם ומרגישים חסרי ערך.

בבואנו להשפיע ולעצב את התנהגותו של הילד, נרצה להתייחס לאותם צרכים שלא מקבלים מענה מיטבי, נרצה לתת לו כלים להתמודד עם האתגרים העומדים בפניו ולעודד גישה פרואקטיבית מקדמת שתסייע לו לחוות הצלחה, שייכות, ותחדש את אמונתו בעצמו, סביבתו ועתידו.

מצאנו כי למידה רב גילאית משפרת את המענה לצרכים של הילדים, מפחיתה תסכול ורגשות קשים ומגבירה את הבטחון והרוגע בקרב הילדים.

איך זה קורה?

עולמו של הילד, מחוץ לכותלי בית הספר, הינו הטרוגני ביותר. זה מתחיל בבית, עם אחים בגילאים שונים כאשר ילד מבלה זמן רב עם משפחתו, וכל בן משפחה לומד מלמד ומשתף בהתאם לידע, ליכולת והמיומנות שלו.

זה פוגש אותו בגני השעשועים, בבילויים אחר הצהריים ובחוגים, שם הלמידה הינה לרוב, רב גילאית.

ובהמשך- השירות בצה"ל הוא הטרוגני ורב גילאי ובוודאי שהשתלבות בשוק התעסוקה מזמן ערב רב של תרבויות, סגנונות וגילאים.

עם זאת, במערכת החינוך התלמידים מחולקים לשכבות גיל הומוגניות קשיחות.

במצב זה, ילדים נדרשים להתכנס לתוך משבצת ספציפית בכל הרבדים- שכלית, רגשית, חברתית, פיזיולוגית ועוד. אנו מצפים מהם להיות זהים בעוד אנו יודעים שכולנו שונים, אנו יודעים שישנו שוני בצרכים, מיומנויות, רצונות, התפתחות וחשיבה, שאינם בהכרח אחידים בהתאם לשכבת הגיל שלהם.

בלמידה הרב גילאית הילד מקבל מרחב תנועה המאפשר לו מענה לצרכיו השונים:

כאשר ילד לומד בכיתה הבנויה מ-2 או 3 שכבות גיל, מתאפשרת לו תנועה בין השכבות.

יתכן שהתפתחותו הרגשית כרגע פחות מהממוצע, או אולי לימודית הוא מתקדם יותר מהממוצע, כך או כך הוא ימצא את מקומו ויקבל מענה לצרכיו- אולי יבחר להתחבר לקטנים ממנו, אולי יתקדם עם גדולים ממנו. הצוות ילווה אותו במציאת הדרך הטובה ביותר עבורו להתקדם ולהצליח.

אם בלמידה הומוגנית הוא היה מרגיש שונה, מתוסכל, חסר, בלמידה רב גילאית תוכנית הלימודים נבחנת ביחס אליו ומותאמת אישית לצרכיו כך שהוא חווה הצלחה, מסוגלות ובטחון.

הורים רבים חוששים שאם ניתן לילד להתקדם בקצב שלו הוא יצבור פער לימודי גדול. חשש זה מובן אך אינו מחייב את המציאות כלל. מניסיוננו הרב, ילד שחווה מסוגלות ובטחון, מתמלא מוטיבציה ומעז יותר להתמודד עם תחומים בהם הוא מתקשה. למעשה הלמידה הרב גילאית מעודד יוזמה, התפתחות וסקרנות.

כשאני מצליח אני מרגיש טוב ואני נכון לאתגר את עצמי

כשאני מרגיש טוב, אני עושה טוב

כשאני רגוע ומחובר למשאבים שלי, אני לא אלים

זהו פוסט אחד מתוך סדרת פוסטים שיגעו בין היתר בתלמידאות, מצוינות תהליכית, ערוצי לימוד מגוונים, צורות חניכה, הערכה חלופית ועוד. מוזמנים לעקוב.